אוי זפיאצק, זפיאצק.
אחת נקודת האור הקולינרית בטיול, כמה מביך, שייכת לרשת מסעדות מקומית, מסחרית אך טעימה ביותר.
אחת נקודת האור הקולינרית בטיול, כמה מביך, שייכת לרשת מסעדות מקומית, מסחרית אך טעימה ביותר.
הפעם הראשונה היתה כשהגענו לעיר אחרי נסיעה ארוכה ברכבת. זרקנו את המזוודות במלונה וירדנו לרחוב כדי לחפש משהו לאכול. מצאנו את עצמנו בלב העיר העתיקה, מוקפים מכל עבר במלכודות תיירים, וכמו חרקים שנמשכים לצוף, מודעים לסכנה אך לא יכולים להתנגד לה - הלכנו בעקבות צילומי ענק של פירוגי.
המלצריות בלבוש המגוחח ותפריטי הענק לא הבריחו אותנו (למזלנו), וכך גילינו את הפנינה הזו שחזרנו אליה 4 פעמים.
ניסינו כמעט את כל מה שיש בתפריט, והמסקנות הברורות הן להמנע מהמנות הבשריות ולהתמקד בפירוגי הנהדרים (שמטוגנים לרגע ומזכירים מעט גיוזה יפנית), בבצקים למניהם (פנקייקים מלוחים, קרפים מוקרמים וכופתאות תפוחי אדמה), ובמרקים כשבראשם מרק העוף הטעים שאכלנו אי פעם.
ואם הגעתם, אל תוותרו בשום אופן על קנקן הקומפט!
יש חמישה סניפים בוורשה, חפשו אותם על המפה.
(ואין קשר למסעדה באותו שם שביקרנו בה בקרקוב)
יש חמישה סניפים בוורשה, חפשו אותם על המפה.
(ואין קשר למסעדה באותו שם שביקרנו בה בקרקוב)
